Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 18a
מַאי ''גּוֹבָה אֶת הַכֹּל''? מָנֶה וּמָאתַיִם הוּא דְּאִית לַהּ.
Traduction
then what is meant by the wording: She collects all that she is entitled to? What she has is only the main sum of the marriage contract of one hundred or two hundred dinars that she can collect. Clearly, the mishna is referring to a case where the husband wrote a marriage contract, and it does not indicate that a betrothed widow receives payment of her marriage contract.
Rachi non traduit
מאי גובה את הכל. מאחר שלא התנה עמה כלום מהו התוספת:
וְאֶלָּא, מִדְּתָנֵי רַב חִיָּיא בַּר אַמֵּי: אִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה, לֹא אוֹנֵן וְלֹא מִטַּמֵּא לָהּ, וְכֵן הִיא לֹא אוֹנֶנֶת וְלֹא מִטַּמְּאָה לוֹ. מֵתָה – אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ, מֵת הוּא – גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ.
Traduction
And if one would say that the marriage contract of a betrothed woman is instead derived from that which Rav Ḥiyya bar Ami teaches, that is also difficult. He teaches: One does not enter acute mourning on the day of the death of his betrothed wife, nor may he become ritually impure at her funeral if she dies, if he is a priest; and similarly, she does not enter acute mourning for him if he dies, and she may not become ritually impure at his funeral. If she dies, he does not inherit her property. If he dies, she collects payment of her marriage contract.
Rachi non traduit
לא אונן. אין אנינות חל עליו לאיסור אכילת קדשים:
ולא מטמא לה. אם כהן הוא דכתיב (ויקרא כא) כי אם לשארו והיינו אשתו והאי לאו שארו הוא דלא באו עדיין לידי קירוב בשר:
ולא מטמאה לו. לאו משום כהונה קאמר דאין כהנות מוזהרות על הטומאה דכתיב (שם) בני אהרן אלא אינה זקוקה לטמא לו לא כהנת ולא ישראלית שמצוה להתעסק בשבעה מתי מצוה האמורים בפרשה דכתיב לה יטמא ותניא לה יטמא מצוה ואם לא רצה מטמאין אותו על כרחו ומעשה ביוסף הכהן כו' בתורת כהנים:
מתה אינו יורשה. דירושת הבעל נפקא לן משארו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותה וגו' בב''ב (דף קיא:) והא לאו שארו הוא:
דִּלְמָא דִּכְתַב לַהּ, וְכִי תֵּימָא: דִּכְתַב לַהּ, מַאי לְמֵימְרָא? מֵתָה אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ.
Traduction
If it is derived from here that a betrothed woman receives payment of a marriage contract, this is not proof, as perhaps this too is referring to a case where he wrote a marriage contract for her. And if you would say that if it is referring to a case where he wrote her a marriage contract, what is the purpose of stating this? One could answer that while this clause is obvious, it was necessary for Rav Ḥiyya bar Ami to state that conversely, if she dies, he does not inherit her property.
אֶלָּא אַבָּיֵי מִגּוּפַהּ דְּמַתְנִיתִין קָא הָדַר בֵּיהּ, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ בִּמְקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין כְּתוּבָה עָסְקִינַן, דְּגֵט הַיְינוּ כְּתוּבְּתַהּ, אַטּוּ גֵּט מָנֶה מָאתַיִם כְּתִיב בֵּיהּ?
Traduction
Rather, Abaye retracted his objection to Rabbi Yoḥanan’s proof from the mishna, not because of the case of a widow from betrothal, but due to an indication from within the mishna itself. Because if it enters your mind that we are dealing with a place where they do not write a marriage contract, where a woman’s bill of divorce is effectively her marriage contract, and therefore she can use her bill of divorce to collect payment of her marriage contract, that does not make sense; is it written in a bill of divorce that the husband is liable to pay the wife the one hundred or two hundred dinars she is owed? In fact, this is not written in a bill of divorce.
Rachi non traduit
אלא אביי. דאמר לעיל לאו מילתא היא דאמרי מגופא דמתני' דהוציאה גט משום דהיא גופא קשיא ליה הדר ביה:
דאי ס''ד. דטעמא לאו משום דאין טוענין אחר מעשה ב''ד הוא אלא משום דגט היינו כתובה:
אטו גט מנה מאתים כתיב ביה. דנימא הוא מוכיח על החוב:
Tossefoth non traduit
אטו גט מנה ומאתים כתיב ביה. תימה היכי מוכח דאפילו במקום שכותבין כתובה דגביא אפי' כי לא נקיטא כתובה דלמא הכא במקום שאין כותבין וגביא בשטר גט וכותבין בגט שטרא דנן כו' כדסבר (רבא) [רב] בפ' הכותב (כתובות דף פט:) ואביי נמי לוקמא הכי אי נמי נוקי במקום שאין כותבין כתובה וגביא בעדי הגט אבל גט לא קרעינן משום דבעיא לאנסובי ביה והוי כמו היכא דלא אפשר דכותבין שובר אבל במקום שכותבין כתובה לא יפרע עד שתוציא שטר כתובה מידה או משום שיהא נאמן לומר פרעתי דלא כרבי יוחנן או משום דאין כותבין שובר ועוד כיון דמן אלמנה מן הנשואין במקום שאין כותבין לא בעי לאוכוחי כמו שפי' לעיל (בבא מציעא דף יז:
ד''ה אלמנה) איך מוכח מגרושה מן הנישואין במקום שאין כותבין כיון דגט לאו היינו כתובה ומשום דבעינא לאנסובי ביה פשיטא דאין נאמן לומר פרעתי כיון דלא ניתקנה כתובה באותו מקום וי''ל דלאביי מתניתין קשיתיה דתנן כתובה ואין עמה גט אלמא במקום שכותבין כתובה עסקינן דאין סברא להעמיד שכן אירע שכתב לה בעבור אהבתה לכך פריך כיון שיש לה כתובה ואין מוציאה רק גט לימא פרעתי אלא ודאי לא אמר כלום וכותבין שובר:
וְכִי תֵּימָא: כֵּיוָן דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן לְמִגְבֵּא (לַהּ) [בֵּיהּ] כְּמַאן דִּכְתִיב בֵּיהּ דָּמֵי, לִטְעוֹן וְלֵימָא פָּרַעְתִּי.
Traduction
And even if you would say that since the Sages instituted that she use the bill of divorce to collect her marriage contract, it is considered as though the liability of the husband to pay one hundred or two hundred dinars is written in it, and it would still be problematic to say that the bill of divorce is sufficient for her to collect payment. The husband should still be able to claim that he is exempt, and say: I already paid it.
Rachi non traduit
כמו דכתיב ביה דמי. דהא פסיקא לן מילתא דכתובה מנה מאתים:
וְכִי תֵּימָא דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: אִי פְּרַעְתַּהּ אִיבְּעִי לָךְ לְמִיקְרְעֵיהּ, אָמַר לַן: לָא שְׁבַקְתַּן, אָמְרָה: בָּעֵינָא לְאִנְּסוֹבֵי בֵּיהּ.
Traduction
And if you would say that if the husband would state such a claim, we would say to him: If, in fact, you paid her, you should have torn up the bill of divorce, and he could respond and say to us: She did not allow me to tear it up, because she said: I need the bill of divorce to remarry, by using it as proof that I am divorced.
וְכִי תֵּימָא אָמְרִינַן לֵיהּ: אִיבְּעִי לָךְ לְמִיקְרְעֵיהּ וּמִכְתַּב אַגַּבֵּיהּ, גִּיטָּא דְּנַן דִּקְרַעְנוּהּו לָא מִשּׁוּם דְּגִיטָּא פְּסוּלָה הוּא, אֶלָּא כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּגְבֵּי בֵּיהּ זִמְנָא אַחֲרִיתִי. אַטּוּ כֹּל דְּמַגְבֵּי, בְּבֵי דִינָא מַגְבֵּי?
Traduction
And if you would say that we would then say to him: You should have torn up the bill of divorce and written on the back of it: The reason that we tore up this bill of divorce is not because it is an invalid bill of divorce, but rather it is in order that the woman not collect payment of her marriage contract again with it, this suggestion is not always applicable. Does everyone who collects payment of a marriage contract collect payment in court, where it is possible to write such a legal statement? Therefore, the suggestion that a bill of divorce serves as a marriage contract remains untenable. This leads to the conclusion that the basis for collecting payment of a marriage contract where such a document does not exist must be a court enactment, in accordance with the interpretation of Rabbi Yoḥanan.
Rachi non traduit
אטו כל דמגבי בבי דינא מגבי לה. וכי כל הפורע חוב בא לב''ד במקום שפרע לה לא היו ב''ד שיכתבו לו כן:
מַתְנִי' מָצָא גִּיטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, דְּיָיתֵיקֵי, מַתָּנָה, וְשׁוֹבָרִין – הֲרֵי זֶה לֹא יַחֲזִיר. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: כְּתוּבִין הָיוּ, וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן שֶׁלֹּא לִתְּנָן.
Traduction
MISHNA: If one found bills of divorce, or bills of manumission of slaves, or wills, or deeds of a gift, or receipts, he may not return these items to the one who is presumed to have lost them, as I say it is possible that they were written and then the writer reconsidered about them and decided not to deliver them.
גְּמָ' טַעְמָא דְּנִמְלַךְ שֶׁלֹּא לִתְּנָן, הָא אָמַר: ''תְּנוּ'' – נוֹתְנִין, וַאֲפִילּוּ לִזְמַן מְרוּבֶּה.
Traduction
GEMARA: It can be inferred from the mishna that the only reason that these documents are not returned is that there is a concern that the person obligated by the document reconsidered with regard to them and decided not to deliver them. But if the writer says: Give this found document to the intended recipient, the finder must give it to him. And since the mishna places no limitation on this, presumably this is the halakha even if a long time passed since it was lost, and there is no concern that perhaps the document belongs to someone else with the same name.
Rachi non traduit
הא אמר תנו. עכשיו:
נותנין. ואפילו נמצא לזמן מרובה משנפל ולא חיישינן שמא גט אחר הוא ששמותיהן שוין ומאדם אחר נפל:
Tossefoth non traduit
הא אמר תנו נותנין. וא''ת מנלן דלמא אפילו אמר תנו אין נותנין והא דקתני נמלך ה''ק ונמלך שלא ליתנן ומחמת כן לא חשש לשמור ונאבד ועכשיו רוצה לחזור ולגרשה דסבר שזהו הגט שאבד ממנו ואמר תנו ואפילו הכי אין נותנין דשמא אין זה גיטו אלא נפל מאחר ששמו כשמו אבל לא נמלך לכתחילה מלגרשה וגרשה מחזירין לה הגט לראיה אפי' אינו שלה וי''ל דדייק מדלא קתני כתובים היו ולא נתנן ומדקתני ונמלך משמע שחושש שמא אינו רוצה עתה לגרשה אבל אם אמר תנו לה נותנים ואין לחוש שמא מאחר נפל וא''ת ומנלן ואפי' לזמן מרובה דלמא לאלתר דוקא כדפריך ר' זירא לקמן ור' זירא גופיה מנלן דיחזיר לאשה אפילו לזמן מרובה וממה פשוט לו דברייתא קאמר לזמן מרובה יותר ממתני' וי''ל דמברייתא משמע דבזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה אפי' לזמן מרובה דאי לאלתר דוקא פשיטא אבל במתני' מצי למימר לאלתר דוקא דאם אמר תנו נותנין אינו מפורש במתני' והיא גופה אתא לאשמועינן דלא יחזיר דחיישינן לשמא נמלך אבל רבה דייק מדקתני ונמלך ולא קתני כתובין היו ולא נתן א''כ אתא לאשמועינן אם אמר תנו נותנין והיינו אפי' לזמן מרובה דאי לאלתר פשיטא וא''ת והלא אפילו אי הוי לאלתר הוי חידוש דלא חיישינן דלמא כתב בניסן ולא נתן עד תשרי כדפריך לקמן (בבא מציעא דף יט.) וכן לקמן (עמוד ב) דפריך על רבי ירמיה דמוקי כגון דקאמרי עדים כו' מאי למימרא לימא דקא משמע לן דלא חיישינן דלמא כתב בניסן כו' וי''ל דס''ל כמאן דאמר אין לבעל פירות משעת חתימה ואז ליכא חידוש דכתב בניסן ולא נתן עד תשרי דאפילו הכי שפיר טרפה ועוד י''ל דרבי זירא דייק אפי' לזמן מרובה מדקתני בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה משמע שמודה שממנה נפל וכבר גירשה בו ואי לאלתר דוקא א''כ צ''ל שראינו הגט בידה דאי לא ראינו א''כ במה אנו יודעין שהוא לאלתר ואחרי שראינו הגט בידה הרי כבר מגורשת פשיטא דיחזיר ומאי קא משמע לן. והלא אפילו לא גיטה הוא זה ניתן לה לראייה ואין הבעל מודה נמי אמאי לא יחזיר אלא ודאי מיירי שלא ראינו הגט בידה וקמשמע לן דאע''פ דחיישינן שמא מבעל נפל ועדיין לא גירשה תתגרש עתה בהחזרת הגט ולא חיישינן שמא מאחר נפל א''כ הוי אפי' לזמן מרובה כיון דלא ידעינן ממי נפל מן הבעל או מן האשה ורבה דייק דמתני' נמי אפי' לזמן מרובה דומיא דשטרי חליצה ומיאונין דיחזיר אפי' לזמן מרובה דלאלתר היינו שראינו בידה פשיטא כיון דחלצה נחזיר לה לראיה אפילו אינו שלה אלא מיירי שלא ראינו בידה ואף לא ידעינן שחלצה והיינו לזמן מרובה ודומיא דהכי משמע ליה דמיירי ברישא ורבי זירא לא מוקי לה דומיא דסיפא:

וּרְמִינְהוּ: הַמֵּבִיא גֵּט, וְאָבַד הֵימֶנּוּ – מְצָאוֹ לְאַלְתַּר כָּשֵׁר, אִם לָאו – פָּסוּל.
Traduction
And the Gemara raises a contradiction from a mishna (Gittin 27a): With regard to an agent who was bringing a bill of divorce to a woman, and it was lost by him, if he found it immediately, the bill of divorce is still valid. If not, then it is not valid, as it is possible that the bill of divorce that he found is not the same one that he lost, and this second bill of divorce belongs to someone else whose name and wife’s name are identical to the names of the husband and wife in the lost bill of divorce.
Rachi non traduit
מצאו לאלתר. התם (גיטין כז:) מפרש כדי שתעבור שיירא ותשרה ובתוך כך ליכא למימר משיירא שעברה שם נפל שהרי לא שהה שיעור שתחנה:
Tossefoth non traduit
לאלתר כשר. אפילו אביי דחייש לתרי יצחק אפילו היכא דלא הוחזק (יבמות דף קטו:) בגט שמצאו לאלתר לא חייש דהתם הוי כמו לזמן מרובה דלא שייך התם לאלתר:
אָמַר רַבָּה, לָא קַשְׁיָא: כָּאן – בִּמְקוֹם שֶׁהַשְּׁיָירוֹת מְצוּיוֹת, כָּאן – בִּמְקוֹם שֶׁאֵין הַשַּׁיָּירוֹת מְצוּיוֹת.
Traduction
Rabba says: This is not difficult, because there, in tractate Gittin, the mishna is stated with regard to a place where caravans passing through are common, and there is a concern that the found bill of divorce belongs to someone else with the identical name. By contrast, the mishna here is stated with regard to a place where caravans passing through are uncommon, so there is no such concern.
וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁהַשְּׁיָירוֹת מְצוּיוֹת – וְהוּא שֶׁהוּחְזְקוּ שְׁנֵי יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן בְּעִיר אַחַת.
Traduction
The Gemara adds: And even in a place where caravans passing through are common, there is not always a concern that the bill of divorce may belong to another man with an identical name, and this concern is only where it has been established that there are two men named, for example, Yosef ben Shimon in that one city.
Rachi non traduit
ואפילו במקום כו'. לאו רבה קא מסיק אלא גמרא הוא דקאמר לן דכי אמר רבה במקום שהשיירות מצויות לא אמר אלא כשהוחזקו בעיר אחת שנכתב בה הגט שנים ששמותיהן שוין ושמות נשותיהן שוות:
Tossefoth non traduit
והוא שהוחזקו. תימה אמאי לא מוקי אידי ואידי שהשיירות מצויות ומתני' בלא הוחזקו דהשתא הוי דומיא דסיפא דכל מעשה ב''ד דמיירי בהכי וי''ל דעובדא דבסמוך דהוי בבי דינא דרב הונא הוי ברישא ואשמועינן דבלא הוחזקו יחזיר אפי' שיירות מצויות והכא אשמועינן דאם הוחזקו נמי יחזיר אם אין שיירות מצויות וא''ת ומאי טעמא יחזיר לאשה כיון שיש שני יוסף בן שמעון בעיר וי''ל כיון שאנו יודעים שזה אבד גט כאן אין לחוש שגם האחר איבד כיון שאין שיירות מצויות ושמעתין אתיא כר''א דלרבי מאיר כיון שהוחזקו שני יוסף בן שמעון אין הגט כשר עד שיהא מוכיח מתוכו שהוא של זה כדמוכח פרק כל הגט (גיטין דף כד:) דתנן כתב לגרש את הגדולה לא יגרש בו את הקטנה ודייק הא גדולה מצי לגרש מני ר''א היא ובעדי מסירה משמע דלר''מ אפילו גדולה לא מצי מגרש וההוא דהמגרש (שם דף פו:) דשני גיטין שוין שנתערבו ומוקי כר''מ מיירי במשולשים דמוכיח מתוכו [וע''ע תוס' גיטין כד:
ד''ה בעדי]:
דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, קַשְׁיָא דְּרַבָּה אַדְּרַבָּה. דְּהָהוּא גִּיטָּא דְּאִשְׁתְּכַח בֵּי דִינָא דְּרַב הוּנָא, דַּהֲוָה כְּתִוב בֵּיהּ בִּשְׁוִירֵי מָתָא דְּעַל רָכִיס נַהֲרָא. אָמַר רַב הוּנָא:
Traduction
As, if you do not say so, that this concern is taken into account only in a place where it is known that there are two people with this same name, then there is a difficulty presented in the form of a contradiction between this statement of Rabba and another statement of Rabba. As there was a certain bill of divorce that was found in the court of Rav Huna, in which it was written that the bill of divorce was written in Sheviri City, which is located on the Rakhis River. Rav Huna said about this:
Rachi non traduit
דאי לא תימא הכי. דרבה תרתי בעי קשיא דרבה אדרבה:
בי דינא דרב הונא. במקום שהוא יושב ודן ומתוך שהכל רגילין אצלו לדון הוי ליה מקום שהשיירות מצויות שם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source